תפוס מסך; מקומות שבהם ליצנים נלקחים ברצינות

נמאס לך משוטים, מטומטמים, מפסידים ושטויות בחיי היומיום שלך? הכירו את אנשי המקצוע.

''אנחנו צוחקים על תעלוליו של השובב, אבל האם אנחנו באמת יודעים מה מסתתר מאחורי החיצוניות העליזה של השוטה?'' שואלת ה-Jester Pages מאת ליסה נלסן-וודס (www.geocities.com /Athens/Troy/3883). ''האם אנחנו מעזים לגרד את פני השטח כדי למצוא את החומר המטופש שמתחתיו? תיזהר, אולי פשוט תלמד משהו לפני שנסיים''.

שוטים החצר הראשונים נשמרו על ידי הפרעונים, מציין האתר ב''השוטה לאורך כל הדורות''. הוא מזכיר את השימוש בגמדים, נכים פיזית או נפשית ו''שוטים מלאכותיים'', חכמים שלקחו את תפקיד בגלל החופש שהציע לבקר את השליט.

ישנו קטע על שוטים היסטוריים מפורסמים, ליצנים שונים למלכה אליזבת הראשונה וטיפשות. עמוד אחר מפריך מיתוסים על ליצן. (רובם לא התאפרו או לבשו חליפות צבעוניות עם ציציות, והם לא שירתו רק בני מלוכה).

הדפים על שאלות נפוצות, קישורים וטיפשים של המאה ה-21 מבהירים שהצחוק חי וקיים. לאמנים מודרניים יש שמות כמו טטלס ותומס אצבעוני. יש קישורים לליצנים במחזות זמר של גילברט וסאליבן, הג'וקר והחברה ב''באטמן'' ו(זוכרים את הדגל עם הדרקון?) דני קיי ב''ליצן החצר''.

'הטיפש האהוב עליי הוא וויל סומרס, שהיה טיפש למלך הנרי השמיני ושלושה מילדיו של הנרי', כתבה גב' נלסן-וודס בהודעת דואר אלקטרוני. ''סומרס אפילו חי כדי לראות את אליזבת מוכתרת למלכת אנגליה. אומרים ששייקספיר עיצב את השוטה שלו ב'המלך ליר' אחרי וויל סומרס. יש לי גם נקודה רכה להארלקין, שהוא לא באמת ליצן, אלא דמות פורצת מקומדיה דל'ארטה, למרות שהתחפושת המכוסה יהלומים שלו מזוהה עם ליצן סטריאוטיפי של היום''.

מאמר מאת דייב ריקר באתר renaissance-faire.com/Towncrier /Fools.htm דן בחג השוטים העתיק, פרודיה על המיסה. אתר דומה הוא נוטרדאם דה פריז וחג השוטים, ב-home1.pacific.net .sg/kyrie /hback.html.

אף ליצן מודרני לא יכול להתעלם מהחברה לאנכרוניזם יצירתי (www.sca.org), ארגון בינלאומי המוקדש לחקר ובעיקר לשחזר את ימי הביניים באמצעות ריקוד, תלבושות, דיבורים, אוכל, אומנויות לחימה, קישוט והלצה. האתר יחבר אותך עם הממלכה, הפלך והשאטלין המקומית שלך כדי להתחיל. תחת שונות ו''אנשים וקבוצות ב-SCA'' ישנם קישורים רבים ללקוחות ולסוחרים אחרים.

Fools Paradise מאת פיטר מייקלס (members.aol.com/pmichaels /glorantha/foolsparadise.html) חוקר את תפקידו של הלצן בתרבויות שונות, באמצעות קישורים לדמויות מיתיות כמו אנאנסי העכביש במסורת המערב אפריקאית ולוקי, אל המחלוקת הנורדי ושובבות.

מה אם יוגי ברה היה מולה מימי הביניים? לארול ביימן יש אתר אינטרנט המוקדש לנסרדין הודג'ה, פילוסוף טורקי אהוב מהמאה ה-13 (w1.871 .telia.com/u87109316/index_eng .htm). ישנם אתרי נסרדין בשפות רבות, המספרים על השילוב של איש הדת בין טיפשות לפיקחות. האתר הזה יפה בצורה יוצאת דופן, מאויר היטב וכתוב בצורה מבדרת; אתרי סיפורי עם רבים הם פולחניים או אקדמיים. יש מדריכי הוראה של נאסרדין, קישורי בדיחות ומשחקים קשורים.

באשר לליצנים המפורסמים ביותר של בריטניה, לפאנצ' וג'ודי ברשת (www.punchandjudy.com) יש היסטוריה, רשימה של מופעי פאנץ' וג'ודי מודרניים, מדריך לאספנים והצהרות של כמה אגודות פאנץ' וג'ודי על ניסיונות לאסור הופעות. 'פאנץ' וג'ודי הם לאלימות במשפחה מה שטום וג'רי הם לאכזריות בבעלי חיים והשוטרים של קיסטון הם לאכזריות משטרתית', אומרת אחת החברות, מכללת הפרופסורים של פאנץ' וג'ודי, בדיון על תקינות פוליטית. ''המקל הזה שמר פאנץ' מניף הוא הסלפסטיק שהעניק את שמו לכל הז'אנר של קומדיה פיזית רחבה''.